ביקורים סודיים בבת ים

ליאת פיתחה הרגל להגיע לבית כשאמא שלי לא בבית. בפעם הראשונה חשבתי שזו טעות תמימה. היא נראתה ממש נבוכה כשהזכרתי לה שאמא בעבודה במשמרת שנייה. היא הורידה את הראש והתנצלה שהפריעה לי.

ואז זה קרה שוב. ושוב.

אני לא למדתי באוניברסיטה כמו הבן שלה, אבל יש לי מספיק שכל להבין מה נערת הליווי של אמא שלי רוצה. אנחנו תמיד צוחקים על ה"טעות" שלה, ואז אני מזמין אותה להיכנס. היא מתעקשת שהיא יכולה להישאר רק כמה דקות. אני מוזג לה כוס תה קר, לוקח עוגייה שהיא הביאה. אנחנו יושבים מול הטלוויזיה, לא מדברים יותר מדי. אני בן עשרים ושלוש, והיא כבר לקראת חמישים. אין לנו יותר מדי במשותף.

אני מעמיד פנים שאני לא שם לב איך היא מציצה עליי כל הזמן. אני משבח אותה, אומר לי אני אוהב את החולצה או הנעליים. הבגדים שלה בדרך כלל פשוטים, לא מדגישים את הגוף הרזה שלה, אבל שקר קטן לבן אף פעם לא הזיק לאף אחד.

כמובן שליאת, שהיא דתית, כנראה לא הייתה מסכימה עם זה. ככה היא ואמא שלי הכירו. אחרי שהיא סיימה פרשה עם גבר נשוי (לא הראשונה), אמא החליטה שהיא צריכה את ישו בחיים. היא בחרה כנסייה בעיר, ליאת הייתה חברה ותיקה בקהילה, והן הפכו לחברות טובות למרות ההבדלים.

מאז הן מנסות לשכנע אותי לבוא איתן למיסה בימי ראשון. אני יודע שאין תקווה לגאולה בשבילי.

תחשבו על הערב הזה כדוגמה לדרכיי הרעות. אמא בעבודה, יצאה לפני שעתיים. בימי חול אני בדרך כלל חוזר מהעבודה בחמש, ולא יוצא שוב. גם אם בא לי ללכת לחבר או לשתות בבר, האפשרות לראות את ליאת גורמת לי לבטל תוכניות. יש לי תחושה שהיא תגיע.

והערב אני מוכן אליה.

ברגע שאני שומע את הדפיקה המבוישת אני מחייך. היא בדיוק בזמן.

אני פותח את הדלת בתנופה. ליאת עומדת שם עם צלחת עוגיות. יש לה חיוך מתוק על הפנים, אבל הוא נעלם כשהיא רואה אותי. העיניים הכחולות שלה מתרחבות לפני שהיא מסיטה מבט.

"איתן!" היא מגמגמת, הלחיים שלה מאדימות. "אני… אני מצטערת. לא התכוונתי…"

למעשה אני זה שצריך להתנצל, כי אני עומד מולה רק בתחתונים. "יצאתי עכשיו מהמקלחת," אני מסביר ומנסה להיראות נבוך. "התכוונתי להתלבש כששמעתי אותך דופקת."

"אני כל כך מצטערת שבאתי ככה," היא אומרת, כאילו היא לא עשתה את זה כמה פעמים. "אפיתי עוגיות בשבילך ובשביל אריאלה." היא דוחפת לי את הצלחת. "היא לא בבית, נכון?"

זו יותר קביעה מאשר שאלה. היא יודעת שאמא לא בבית.

אני לוקח את הצלחת ואומר, "לא, היא שוב במשמרת שנייה. המשמרות האלה זה סיוט." כשאני רואה אותה מתכווצת אני מוסיף, "סליחה על הביטוי."

החיוך שלה חוזר. "טוב, אני לא אפריע לך, איתן. מקווה שתהנה מהעוגיות."

אני מסתכל עליהן בהערכה. "שיבולת שועל עם צימוקים, האהובות עליי! תודה, ליאת. ותיכנסי. אין צורך לברוח עכשיו כשבאת."

היא מהססת שנייה ואז נכנסת לסלון. באור המנורה אני נותן למבט שלי לטייל עליה. השיער החום-עכבר שלה יורד על הכתפיים, היא ניסתה לסלסל אותו. היא לובשת חצאית לבנה באורך בינוני שחושפת רק קצת מהרגליים החשופות. הנעליים השחורות השטוחות לא מוסיפות לה גובה.

אבל החולצה? זו תופסת את תשומת הלב. שחורה ותחרה, נראית כמעט שקופה. בניגוד לבגדים הרגילים שלה היא יושבת טוב, נצמדת לשדיים הקטנים שלה.

מה שאני הכי אוהב אצל ליאת זה הפה. השפתיים. הן מלאות ועסיסיות, והערב היא שמה שפתון ורוד בהיר.

היא הולכת אחריי למטבח. בזמן שאני מניח את הצלחת על השולחן היא אומרת, "אני אקח לי משהו לשתות, אם זה בסדר."

"בטח," אני עונה. "יש תה קר מוכן בשבילך."

היא מושיטה יד, מבלגנת לי את השיער הרטוב. זה מחווה חיבה, כמעט אימהית, אבל המבט שלה פחות – הוא נשאר על החזה שלי. טוב שהוא לא יורד למטה, אחרת היא הייתה רואה את הזין שלי מתחיל להתקשות בתחתונים.

אני מחכה שהיא תסתובב ותלך לצד השני של המטבח. ברגע שהיא מושיטה יד לארון להוציא כוס, אני מוריד את התחתונים. הרגליים היחפות שלי שקטות כשאני מתקרב לנערת הליווי של אמא שלי.

"היה כל כך חם היום!" היא אומרת בזמן שהיא מוציאה את הקנקן מהמקרר. "הקיץ יגיע לפני שנבין."

"מממממ." הזין שלי מתקשה עד שהוא בולט קדימה, כאילו הוא רוצה להגיע לליאת. "והוא כנראה יהיה חם."

אני נותן לה להחזיר את הקנקן, אבל לפני שהיא מספיקה להרים את הכוס אני מחבק אותה מאחור במותניים.

היא נבהלת מהמגע, והנשימה שלה נשמעת דרמטית כאילו שפכתי עליה מים קרים.

אני לא רואה סיבה להמשיך את המשחק המטופש הזה, אז אני מוריד את השפתיים לאוזן שלה ולוחש, "אני יודע למה את ממשיכה לבוא."

"איתן?" הקול שלה דק ורועד.

בתשובה אני משפשף את הזין הקשה שלי על התחת שלה כדי שתרגיש.

"אוי… אוי אלוהים." היא קשיחה בחיבוק שלי אבל לא מנסה להשתחרר.

אני מסיט לה את השיער ומנשק לה את הצוואר.

"איתן, אנחנו לא יכולים," היא מוחה בחולשה.

"אם את לא רוצה את זה," אני אומר בקול נחוש, "את יכולה ללכת עכשיו. אבל בלי יותר ביקורים כשאת יודעת שאמא לא בבית. בלי יותר מבטים כאלה שמראים לי כמה את צריכה זיון."

ליאת משמיעה יבבה חלשה, אבל היא לא מתנגדת כשאני אוסף את החצאית שלה בידיים. אני מרים אותה עד שהיא מתקבצת סביב המותניים. עם הבד תקוע בינינו אני מושיט יד ומחליק על הירך שלה.

הגוף שלה מתוח עליי; אני מרגיש אותה רועדת. אבל כשהאצבעות שלי מגיעות לתחתונים אני מגלה שהבד כבר רטוב.

"הכוס הרעבה הזאת מתחילה להירטב ברגע שאת רואה אותי?" אני מתגרה בה בליטוף קל. "את מרגישה כמה אני קשה בשבילך?" כדי להדגיש אני מושך אותה חזק אליי, הזין שלי נלחץ בין ישבניה.